תעבורה - בטיחות בדרכים ושיפור תרבות נהיגה

יעילות שיטות הפחדה לשיפור בטיחות בדרכים ואכיפת דיני תעבורה

ישנן מספר גישות שונות הנהוגות בהסברה כחלק מהמאבק לבטיחות בדרכים, אכיפת דיני תעבורה  ושיפור תרבות נהיגה בישראל. גישות אשר עושות שימוש באלמנטים של הפחדה ואזכור מוות אישי מקובלות כאמצעי למיתון נהיגה מסוכנת. השימושים הנפוצים בגישות אלה הם מכוניות מרוסקות, תאונות קשות, דם, פצועים קשה, הורים שכולים ועוד.

מטרת הצגתם של אלה היא העלאת רמת החרדה של הצופה שנועדה להזכיר לו עד כמה הוא פגיע ויכול למות או להיפצע קשות אם ינהג בצורה מסוכנת ויקלע אל תאונת דרכים. אולם, מחקרים מדעיים לא מספקים תמיכה לאפקטיביות של שיטות כגון אלו, אלא אפילו להיפך, קיימות כיום עדויות רבות המצביעות על נזקים אפשריים הנגרמים משימוש בשיטות אלה שכאמור לא תורמות לצמצום עבירות התעבורה.

האם זה בכלל עוזר למלחמה בתאונות הדרכים?

באופן כללי ישנם שלושה אלמנטים רלוונטיים להפחדה, כחלק מן המלחמה בתאונות דרכים:

  • התעוררות תחושת הפחד - רגש שלילי מתגבר.
  • תפיסת האיום - המידה בה אדם חש שהוא בסיכון ועוצמת הנזק הצפוי לו.
  • תפיסת היעילות - האמונה העצמית בדבר התגובה המומלצת ויכולתה להפחית את האיום.

מדינות, דוגמת ישראל, או ארגונים לשיפור תרבות הנהיגה העוסקים בנושא תעבורה ופועלים למען בטיחות בדרכים הנוהגות להשתמש בשיטות הפחדה, משתמשות באחד או יותר מהאלמנטים הללו במסעות הפרסום שלהן.

אולם מחקרים מוכיחים כי להפחדה יכולות להיות שתי תוצאות הפוכות מבחינת יכולת השכנוע: הראשונה היא כי ההפחדה מסייעת לשכנוע ומניעה לתגובה של שמירה עצמית וזהירות ואילו השנייה בדיוק הפוכה ומעוררת התנגדות ותגובה של הימנעות משמירה עצמית.

ממצאים סותרים אלה הובילו למסקנה כי הקשר בין הפחדה ושכנוע הינם בצורה של האות האנגלית ההפוכה U דהיינו שדרושה מידה בינונית של הפחדה לצורך שכנוע אפקטיבי ורק כך ניתן לתרום למלחמה בתאונות הדרכים ולשיפור תרבות הנהיגה בישראל.

 

צור קשר:

שם הפונה:
אימייל:
טלפון:
הודעה:

היבטים מוסריים בהפחדה ואכיפת עבירות תעבורה

אלמנט חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון בבחינת שיטות הפחדה כחלק מניסיון לשיפור תרבות הנהיגה הוא השאלה האם שימוש באלמנטים של הפחדה מצד הממסד הוא בכלל מוסרי, משום שיש בכך משום שלילת הבחירה החופשית של האנשים על ידי הפעלת לחץ רגשי עליהם ואף פגיעה נפשית בדרך של גרימת אי-נעימות קשה.

מעבר לכך, לרוב המסרים הללו מגיעים לאוכלוסיות שכלל אינן רלוונטיות כמו ילדים שאינם נוהגים והפגיעה בנפשם הרכה על ידי הפחדה יכולה להיות קשה ביותר ללא צורך. וודאי שאינה תורמת דבר למלחמה למען בטיחות בדרכים.

אלטרנטיבות חיוביות

קיימות עדויות רבות כי דווקא מסרים חיוביים מגיעים להצלחות יותר מרשימות בשיפור תרבות נהיגה והמאבק למען בטיחות בדרכים. כך גם בנושאים שאינם קשורים לסכנות בכבישים, אלא להתנהלות כללית שתואמת את דרישות החוק בתחום תעבורה.

גישות חיוביות יוצרות אצל האנשים קרקע פורייה וקלה לשכנוע, הן מעצימות את קהל היעד שלהם ונותנות לו תחושה של שליטה על חייו ושל יכולת בחירה וכוח במקום תחושות חוסר אונים ופחד.

שילוב של מסרים חיוביים יחד עם גישה אינפורמטיבית המעביר לציבור באופן רציונאלי מידע על תעבורה יכול לעבוד בצורה אפקטיבית יותר מהפחדה לשמה.

כאמור, ניתן לומר כי ההנחה האינטואיטיבית שאם נזכיר לאנשים שהם עלולים למות אז הם ימתנו את התנהגותם, אינה תקפה.

יש לבצע חשיבה מחודשת ולפעול לבדיקה המוטיבציות של הציבור ופעולה ביחס ישר ואוהד לכך ובכך לקדם שיפור תרבות נהיגה כמו גם בטיחות בדרכים והמלחמה בתאונות דרכים.

מידע על תעבורה, בטיחות בדרכים ומניעת תאונות דרכים


תעבורה | בטיחות בדרכים | תאונות דרכים | ביטוח רכב | פסי האטה